 |
קצת היסטוריה
חברי עין-השופט עלו על הקרקע ב – 5/7/37 , כ"ו בתמוז התרצ"ז,
לגבעת ג'וערה. כעבור שנה עברו לנקודת הקבע, היא עין-השופט.
הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואיס ד. ברנדייס, ממנהיגיה הדגולים של יהדות ארה"ב.
בטרם העלייה לג'וערה, שהו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ.
בחדרה נוצר גם האיחוד בין גרעין השוה"צ מפולין, "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר-הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ אחד.
הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה.
עליית הקיבוץ לרמת-מנשה, נערכה במסגרת התיישבות "חומה ומגדל". האיזור נקרא אז בטעות "הרי-אפרים", ועין השופט היה חלוץ היישובים במקום.
במשך כל השנים היה הקיבוץ שותף ומוביל במערכות ההתיישבות, הביטחון והקליטה. השלמות, גרעינים תנועתיים וחברות נוער רבות התחנכו בעין השופט, חלקם הפכו לשותפים בבניית הקיבוץ וחלקם הגשימו בקיבוצים אחרים.
בעין-השופט היו 100 אולפנים משנת 1951.
אלפי תלמידים, עשרות רבות של בוגרי אולפן, נשארו בעין-השופט והפכו את הקיבוץ לביתם.
קיבוץ עין-השופט היה שותף ומוביל במשך כל השנים, במפעל בית ראשון במולדת ובקליטת נוער עולה מרוסיה.
בסוף שנת 2003, מנתה 688 נפש, מהם 455 חברים ומועמדים, 160 ילדים עד גיל 18, 20 חיילים - והשאר אולפן, מתנדבים ותושבים.
|
 |
תרבות וחברה
הקיבוץ מקיים פעילות תרבותית סדירה ועניפה הכוללת:
חגיגה משותפת של חגי ישראל, טיולים, מפגשי תרבות, עיתון פנימי היוצא פעם בשבוע , וידאו, חוגי לימוד, הובלת פרוייקט "קהילה לומדת" ועוד ועוד…
אנו רואים בפעילות התרבותית ובשיתוף החברים בכל הנעשה ע"י התקשורת
הפנימית, חלק מרכזי בחיי החברה שלנו - ומקדישים לכך מאמצים רבים.
הקיבוץ מקיים מערכת מסודרת של קבלת החלטות ודיון ציבורי. פעם בשבועיים,
בצוהרי יום שישי, מתקיימת מועצה חברתית ופעם בשבועיים וועדת משק.
בשני גופי הדיון האלה יש זכות השתתפות והשפעה לכל החברים. מתקיימים בהם דיונים ומוחלטות החלטות בכל נושאי החיים של הקיבוץ. דיון מוקדם מתקיים בנושאים אלה במזכירות הקיבוץ ובמזכירות המשקית.
המפעלים, ועדות הקיבוץ והתפקידים המרכזיים, מאוישים ומנוהלים ע"י חברינו - ללא שכירים.
פעילות רבה נעשית בתחום משאבי אנוש, בתחום בדיקת כל ענפי המשק, תקנון העבודה ומאמץ מתמיד להשגת פרנסה טובה יותר של החברים.
* לפני שנה, סיימנו תהליך של בירור ערכי הליבה ואורחות החיים של הקיבוץ.
הערכים שנבחרו הם:
1. שוויון ערך בעבודה.
2. ערבות הדדית בחינוך ובריאות.
3. בעלות משותפת על אמצעי הייצור.
בימים אלה אנו עוברים למודל התנהלות של משק-חברה, וממשיכים בדיונים על שינויים בתחומי השירותים, שיכון ראציונלי, תקנון רדום, שינוי בשיטת התקציב ועוד.
|
 |
חינוך
ילדינו מתחנכים עד גיל שש בבית, ומכיתה א' לומדים בבית הספר המשותף לחמשת קיבוצי ההר, "עומרים". אחה"צ ניתן להם חינוך משלים בבית.
מכיתה ז', הם לומדים בביה"ס התיכון מגידו, ושותפים בחברת הנעורים האיזורית "רעות", המשותפת לרוב ישובי האיזור.
|
 |
צעירים וקליטה
דגש רב מושם על הפעילות של צעירי הקיבוץ, בשילובם באחריות ובמעורבות לחיים החברתיים והמשקיים.
35 מצעירי הקיבוץ לומדים בהסדר לימודים. המבחן הגדול שלנו, יהיה בשילובם עם סיום לימודיהם, בעבודות התואמות את צרכי הקיבוץ ועונות על רצונם וכישוריהם.
|
